מהי עבירה של שיבוש מהלכי משפט, מה מוגדר כשיבוש, מה העונש בחוק לעבירה של שיבוש מהלכי משפט, על כך במאמר זה.
שיבוש מהלכי משפט – הגדרת חוק העונשין
" העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים: לעניין זה, " הליך שיפוטי" – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט".
מטרת המחוקק בעבירת שיבוש מהלכי משפט
עבירה זו של שיבוש מהלכי משפט מטרתה לשמור על טוהרו של ההליך השיפוטי ולוודא כי תהליך חשיפת האמת במשפט יישמר ולא ייפגע.
שמירה על טוהר ההליך השיפוטי תבטיח ,הלכה למעשה, כי כלל הראיות הדרושות לעניין יוצגו בפני בית המשפט, כי עדים יגיעו לבית המשפט ללא חשש ויאמרו את דברם.
בחקיקת סעיף החוק בדבר שיבוש מהלכי משפט, המחוקק פעל ל"הבאת" האמת לבית המשפט לשם הכרעה עניינית, צודקת ונכונה, ובמילים אחרות, לשם עשיית משפט צדק .
מה נחשב לשיבוש מהלכי משפט?
הוראת החוק העוסקת בעבירה זו של שיבוש מהלכי משפט, עושה שימוש במילים: "העושה דבר…ובין בדרך אחרת" .
מכך ניתן להבין שבאופן עקרוני כל מעשה שנעשה במטרה להפריע להליכי המשפט יש בו כדי לענות על הגדרת עבירת השיבוש ובכך להביא להגשת כתב אישום כנגד אותו אדם.
לדוגמא: העלמת ראיה או הסתרתה בכל דרך , הצגת אישור בדוי בחקירה משטרתית (שיבוש הליכי חקירה) , אמירת שקר במשטרה שמטרתה, בין היתר, למנוע או להכשיל הליך שיפוטי.
יש לציין כי, אף הימנעות מעשיית מעשה ביודעין כי הדבר יביא לשיבוש מהלכי משפט, יש בה כדי לעבור עבירת שיבוש מהלכי משפט!!!
חשוב לדעת כי, אין מעשה השיבוש חייב להסתיים בהתנהגות חד פעמית. כלומר, עבירת השיבוש יכולה לבוא לידי ביטוי גם בהתנהגות החוזרת על עצמה , התנהגות המורכבת מרצף של פעולות התנהגותיות , מעשים, שמטרתם לשבש את הליכי המשפט.
בע"פ 236/88 בעניינו של אייזמן נקבע כי :… גם צורת ייעוץ לנהוג בדרך פלונית, שהיה בה אם תמומש, כדי להביא להעלמת העובדות הנכונות…"
האם המעשה חייב להביא לתוצאת שיבוש מהלכי משפט, כדי שאדם יואשם בעבירה זו?
התשובה הינה חד משמעית לא!
כדי שאדם יועמד לדין בגין בצוע עבירת שיבוש מהלכי משפט, די בכך שבידי התביעה ראיות לכך כי נעשה מעשה שמטרתו הייתה פגיעה בהליכי המשפט. אין הכרח כי בפועל הליכי המשפט ישובשו, לא נדרשת תוצאה. מדובר בעבירה התנהגותית ולא בעבירה תוצאתית.
מהו הליך שיפוטי?
משמעותו של מושג זה רחבה ביותר. הליך שיפוטי כולל ,הלכה למעשה, גם חקירה פלילית (שיבוש הליכי חקירה) וכל הליך דיוני בכל ערכאה שיפוטית (כלומר, גוף/מוסד שיפוטי שבסמכותו לשפוט אדם ולקבל החלטה לגביו).
חשוב לציין, אין חובה שההליך השיפוטי יתקיים כעת, די בכך כי אדם ידע או האמין כי צפוי להתקיים הליך שיפוטי (כך צוין, בין היתר, בתיק רע"פ 7153/99), כדי שניתן יהיה להעמידו לדין ולהרשיעו בגין המעשה שעשה שמטרתו הייתה לפגוע בהליך שיפוטי צפוי.