חדשות לבקרים אנו רואים ושומעים באמצעי התקשורת על אנשי ציבור / עובדי מדינה כאלה ואחרים שהוגש נגדם כתב אישום בגין בצוע עבירה פלילית ובית המשפט הרשיע אותם בביצוע העבירה.
כעת נאלצים הם להתמודד עם השאלה :האם יש קלון בעבירה שבוצעה על ידם?
החשיבות בהימצאות קלון בעבירה אם לאו, נובעת מההשלכה הישירה על יכולתם של מבצעי העבירה להמשיך ולעסוק בתפקידם חרף העבירה שביצעו.
כלומר, אם יקבע שיש קלון בעבירה שבוצעה הרי שבמרבית המקרים, תהיה השלכה על המשך העסקתם בתפקידם.
מהו קלון?
החוק אינו קובע באופן מפורש מהו קלון.
הגדרת "קלון" הינה יציר הפסיקה , המקרים אשר מגיעים לפתחו של בית המשפט הם אשר מחייבים קבלת החלטה האם יש קלון בעבירה מסוימת, כך בית המשפט יוצק תוכן למושג קלון.
המושג קלון עדיין נותר עמום, חרף הפסיקה הרבה, וכל מקרה נדון בהתחשב בנסיבותיו ובתכלית החוק שמכוחו הוא מוטל.
למרות האמור לעיל, דבר אחד ברור (!) נושא הקלון נדון בהקשר של ערכים ומוסר למרות שהקריטריונים לקביעתו הם משפטיים.
בבג"צ 11243/02 בעניין פייגלין ואח' נגד יושב ראש וועדת הבחירות ואח' נקבע כי : " עבירה שיש עמה קלון היא עבירה שדבק במבצעה פגם מוסרי חמור, כאשר על טיבו של הפגם יש לעמוד בכל מקרה לגופו על פי הקשרם של דברים ושל המעשים".
מהי עבירה שיש עמה קלון?
ישנה הבחנה בין שלושה סוגי עבירות לצורך הקביעה, האם מדובר בעבירה שיש עמה קלון, כדלקמן:
- עבירות שמטבע ברייתן יש עמן קלון, אך יכול להיות שהנסיבות המיוחדות בהן נעברה העבירה ישללו את פגם הקלון.
- עבירות שמטבע ברייתן אין עימן קלון ושום נסיבה לא תהפוך אותן לעבירות עם קלון (למשל עבירות לגביהן ישנה אחריות מוחלטת אף ללא כוונה פלילית (עבירות תעבורה, בין היתר).
- עבירות גבוליות שאין עמן קלון אך יש שבנסיבות מיוחדות יהיה בהן משום קלון.
מאופן חלוקת סוגי העבירות ע"י הפסיקה , ניתן להבין כי התשובה לאיזו קטגוריה משתייכת עבירה מסוימת תלוי , בין היתר, בנסיבות ביצוע העבירה.
נקבע כי לצורך הכרעה בשאלת הקלון יש להביא בגדר השיקולים הרלוונטיים , בין היתר, את סוג העבירה, את אופייה, את נסיבות ביצועה ואת השאלה אם נעברה במילוי התפקיד או בקשר אליו.
באשר לעבירות אלימות , נקבע בפסיקה, כי עבירות אלימות, כשלעצמן, הינן חמורות, ובמקרים רבים דבק בהן פגם מוסרי המכתים את החוטא בהן בקלון. עם זאת, הקלון בעבירות אלימות תלוי במידה רבה בחומרת המעשה , בתוצאותיו ובנסיבות הקשורות לקורבן האלימות.
בין היתר, תלויה שאלת הקלון ביחסי הכוחות בין התוקף לנתקף (למשל, תקיפת אדם זר אל מול אדם שמהווה חלק ממשפחתו הגרעינית של התוקף) .
עבירות מרמה – נחשבות לעבירות שמטבע ברייתן יש עימן קלון.
האם בכל מקרה בו עובד מדינה מורשע בעבירה שיש עמה קלון הוא ייענש בחומרה ו/או יפוטר?
התשובה לכך ניתנה בפרשת אור, שם נקבע כי :
"לגבי עובד מדינה, על-אף החומרה הכרוכה בהחלטה כזאת [החלטה שעובד המדינה הורשע בעבירה שיש עמה קלון- ד.ב], עדיין נותר לבית הדין למשמעת שיקול-דעת לגזור את עונשו של עובד המדינה לפי נסיבות המקרה. אם הנסיבות אינן חמורות, או אם קיימים שיקולים להקל עם הנאשם, חזקה על בית הדין למשמעת שייתן לכך ביטוי בגזר הדין".
השלב בו נדון נושא הקלון
נושא הקלון יידון בבית הדין המשמעתי של אותו גוף בו מועסק העובד שהורשע בפלילים.
כלומר, תחילה יתנהל ההליך הפלילי בבית המשפט ורק לאחריו יועבר הנושא לבית הדין המשמעתי.
עו"ד פלילי וחשיבותו בהליך קביעת הקלון
מהאמור לעיל עולה, כי המושג קלון אינו בעל הגדרה חד משמעית וכי יש ליתן חשיבות, בין היתר, לנסיבות בצוע העבירה.
אדם המועסק בגוף ציבורי המתמודד עם כתב אישום בגין בצוע עבירה פלילית חייב לשכור שירותיו של עו"ד פלילי מנוסה ומקצועי שייאבק למענו ויגן על זכויותיו ועתידו המקצועי!!!
ישנה חשיבות מכרעת לעובדות המצוינות בכתב האישום, עובדות אלה עשויות להוות את ההבדל בין עבירה שיש עימה קלון לעבירה שאין עימה קלון. על עובדות אלו ניתן ורצוי לנהל מו"מ עם התביעה וזה, בין היתר, תפקידו של עו"ד פלילי.
משרד עו"ד פלילי מנוסה יודע את המשמעות המקצועית שיש להרשעה בפלילים עבור אדם העובד במגזר הציבורי ובשל כך יפעל , בהתאם לראיות ונסיבות המקרה, לזיכויו של מרשו או לחילופין להסדר טיעון מקל שימנע את הקלון ממרשו.