כיסוי ביטוח רכב במקרה של נהיגה בשיכרות

תאונות הדרכים מוסיפות להיות מכת מדינה, חרף המאמצים לצמצם את ממדי התופעה ולהחמיר את הענישה. בחלק נכבד מהאירועים קשורות נסיבות התאונה לנהיגה בתנאי שיכרות. בשנים האחרונות הגיעו לבוררות בבתי הדין לתעבורה לא מעט ערעורים של חברות ביטוח על החובה לפצות נהגים רשלניים, שנהגו בשיכרות על נזק שהם עצמם אחראים על גרימתו. אין ספק שבגרימת תאונת דרכים בשעת שיכרות יש מרכיב מהותי של רשלנות וחוסר אחריות של הנהג הפוגע וחברות הביטוח רואות בכך הפרה של תנאי הסכם ביטוח הרכב בינן לבין המבוטח. למרות שעל הנהג ברכב המבוטח לנהוג בצורה שקולה ואחראית ולא באופן רשלני ומסוכן, ביטוח רכב אמור לשפות את המבוטח גם במקרי רשלנות שלו. ישנם מספר מקרים חריגים לכך, אך נהיגה בשיכרות אינה מוגדרת כאחד מהם.

כיסוי ביטוח רכב במקרה של נהיגה בשיכרות

החוק לצד המבוטח

פקודת התעבורה תשכ"א – 1961, ממחישה את החומרה שבה רואה המחוקק הישראלי עבירות תנועה המתבצעות מתוך שיכרות. הענישה על נהיגה בשיכרות יכולה לכלול קנס כספי גבוה, שלילת רישיון של עד שנתיים ואפילו שנתיים מאסר בפועל, אך אותה החמרה לא באה לידי ביטוי בחקיקה לגבי ביטוח רכב. החוק אינו פוטר את חברות הביטוח מכיבוד ביטוח הרכב גם במקרים של גרימת תאונה בשיכרות. החוק מציין מקרים חריגים בודדים בהם רשלנות הנהג נתפסת כאי מילוי של תנאי ההסכם מול חברת הביטוח, כמו נהיגה בהשפעת סמים מסוכנים אבל נהיגה בשיכרות לא נכללת בהם. לחברות הביטוח אין התר להוסיף תנאים לרעת המבוטחים ולכן מבחינה חוקית הם אמורים לקיים את ההסכם עם המבוטח כלשונו, גם אם רשלנותו גרמה לתאונה.

פסקי דין תקדימיים

פסק הדין ב'יבגני קובלנקו נגד איי די איי חברה לביטוח בע"מ' מנובמבר 2010, ניסח נהיגה בשיכרות כמקרה חריג שבו התנהלות הנהג הוליכה בודאות לתאונה. הנהג במקרה הזה הוגדר כ'אשם – תורם' (כמי שתרומתו לאירוע היא בחזקת אשמה) וחברת הביטוח נמצאה פטורה מכיסוי הנזק.

בשנים האחרונות, נכתבו מספר פסקי דין תקדימיים בבתי הדין לתעבורה שמצאו דרך להגדיר נהיגה בשיכרות כמקרה חריג שבו לא מחוייבת חברת הביטוח במלוא הפיצוי על נזקי תאונה. היושבים על כס המשפט ראו לנגד עיניהם את הצורך לחנך את הנהג הישראלי גם דרך הכיס ופסקו חבות משותפת של חברת הביטוח והמבוטח הרשלני על כיסוי נזקי התאונה בשיעור של כשני שליש מהסכום מצד חברת הביטוח ושליש מכיסו של הנהג.

חקיקה עתידית

כדי להסדיר את החוק, שמצד אחד מחייב פיצוי מלא של חברות הביטוח, אך מנוגד להגיון הסביר ואפילו לאינטרסים הלאומיים במסגרת המאבק בתאונות הדרכים, הוגשה בכנסת הצעת חוק שעשויה להסדיר את העניין. ההצעה הוגשה על ידי חבר הכנסת גלעד ארדן וכבר עברה בקריאה ראשונה. ההצעה מבקשת לעגן בחקיקה שנהג שיכור שהוא בחזקת 'אשם – תורם' יחוייב בהשתתפות בהיקף של 30% מהנזק לרכבו, בעוד חברת הביטוח תוסיף לממן את יתר הנזק ואת מלוא הנזק לצד שלישי.

לקבלת ייעוץ צרו עמנו קשר !

טלפון סניף חיפה : 04-6082252

טלפון נייד עו"ד דנה שביט סניף תל אביב: 052-6498282