זכות השימוע במשפט הפלילי

התשובה הינה חיובית. הגורם המוסמך לקבל החלטה כזאת הנו פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות (כלומר, אם התיק הועבר לטיפול יחידת התביעות של המשטרה, הרי שראש יחידת התביעות של המשטרה הנו הגורם המוסמך לקבל החלטה זו).

החוק קובע כי החשוד רשאי בתוך 30 הימים, לפנות בכתב לרשות התביעה הרלוונטית, בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בגין עבירה מסוימת (לדוגמא: החשוד ביצע, לכאורה, 3 עבירות ובמסגרת השימוע מבקש הוא להימנע מהגשת כתב אישום נגדו בגין עבירה מסוימת מתוך ה-3).

בפועל, כדאי ורצוי לשכור שירותיו של עורך דין פלילי , שיצלם את חומר החקירה לפני השימוע, ילמד אותו, ישמע את טענות החשוד /מרשו ובהתאם יקבל החלטה אם בכלל לגשת לשימוע.

אם הבחירה של עורך הדין הפלילי, תהיה לקיים את השימוע, הרי שתתואם פגישה במשרדי התביעה ובמהלכה עורך דין פלילי יעלה טענותיו בעניין.

לצערנו , ישנו חלק בלתי מבוטל של חשודים שבוחר לטפל בעניין ללא ייעוץ של עורך דין פלילי ובכך פוגע בעצמו, שכן החשודים מעלים טענות שיכולות להוות הודאה באשמה או למנוע העלאת טענה מקדמית במהלך המשפט נגדם (אם בסוף ההליך יוחלט על הגשת כתב אישום) , לספק לתביעה ראיות נוספות וכו'.

עורך דין פלילי מנוסה, ידע כיצד לפעול, מתי לפעול וכן ישקול אלו טענות יטען בשימוע ביחס לחומר החקירה בתיק .

הכלל הוא כי יש להמתין 30 ימים במטרה לאפשר לחשוד לפנות לתביעה ולהעלות טיעוניו.

יחד עם זאת , יש חריג לכלל והוא כאשר פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות סבורים כי במקרה הספציפי, מטעמים שירשמו, יש חשיבות להגיש את כתב האישום בהקדם לבית המשפט, אפילו לפני שהחשוד הספיק לפנות לתביעה.

התשובה חיובית. הדבר נכון בעבירות אלימות במשפחה וכן במקרים בהם כתב האישום הוגש כשהחשוד היה במעצר.

במקרים בהם עולה הסוגיה של הפרת זכות השימוע, עולה השאלה האם יש לבטל את כתב האישום או שניתן לרפא את הפגם תוך "הקפאת ההליכים" בבית המשפט בכל הקשור לכתב האישום וקיום הליך השימוע, שלאחריו תחליט התביעה האם היא מבטלת את כתב האישום או משנה אותו או משאירה אותו כפי שהוא וההליכים בתיק ימשכו.

ההכרעה בעניין הינה פרטנית, לפי הנסיבות הספציפיות בכל תיק.

בוודאי. חשוד שהיה נתון במשמורת המשטרה במסגרת מעצר ימים ושוחרר בטרם הוגש נגדו כתב אישום, עומדת לו זכות השימוע.