כל המידע על מרשם פלילי ועל רישום פלילי

הגוף האחראי על נושא המרשם הפלילי / רישום פלילי הנו משטרת ישראל. חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים קובע כי משטרת ישראל תנהל מרשם, בין היתר, לגבי כל אדם שניתנה לגביו החלטה כלשהי במסגרת תיק פלילי שנדון בבית המשפט או בית דין.

פלט המרשם הפלילי יכיל את הנתונים הבאים:

(1) הרשעות ועונשים של בית משפט או בית דין בפלילים פשעים ועוונות;

(2) צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה – למעט צווים נגד מתלונן – וצווי שירות לתועלת הציבור, אף אם ניתנו ללא הרשעה;

(3) קביעת בית משפט באישום בעבירה כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר-עונשין מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי;

(4) קביעה לפי סעיף 24 וצו לפי סעיף 26 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א–1971;

(5) שינוי שנעשה בפרט רישום מכוח חנינה או מכוח סמכות אחרת על פי דין;

(6) החלטת נשיא המדינה לפי סעיף 18 (חנינה- קיצור או ביטול תקופת התיישנות).

(7) תיקי משטרה בהליכי חקירה (המכונים מב"ד)

(8) תיקי חקירה סגורים (לרבות אי תביעה)

פלט זה של מרשם פלילי נועד בראש ובראשונה עבור האדם שהמידע נוגע אליו. הפלט מאפשר לאדם לדעת מהם רישומי המשטרה שעל שמו ובהתאם לפעול לתיקון טעויות. חשוב להדגיש כי גוף מסוים הזכאי לקבל מידע על-פי החוק, לצורך העסקה למשל, מקבל את הנתונים באופן ישיר ממשטרת ישראל, בכפוף להגבלות המצוינות בחוק.

עפ"י החוק, מעסיק מנוע מלבקש מאדם את פלט המרשם הפלילי, ובכלל זה לצורכי העסקה או קבלה למגורים ביישוב כזה או אחר. איסור זה חל על כל גורם, כולל מעסיקים פרטיים, גופים ממשלתיים וחברות ממשלתיות. המידע בדבר רישום פלילי חסוי, השגת מידע מן המרשם הפלילי על ידי מי שאינו זכאי לכך, מהווה עבירה פלילית.

קיומו של רישום פלילי יש בו כדי להגביל את אפשרויות התעסוקה במקצועות שונים

לעיתים, די בקיומם של תיקי חקירה משטרתיים פתוחים או אפילו סגורים בעלי אופי מסוים בכדי להוות מחסום בפני האפשרות לעסוק במקצוע מסוים.

ישנם מס' תחומי עיסוק אשר בתקופה האחרונה התאגדו או שעתידים להתאגד, למשל תחום הפיזיותרפיה, שמאות ועוד . בעלי מקצוע באותם תחומים שיחפצו להיות חלק מאותו איגוד מקצועי יצטרכו להנפיק פלט רישום פלילי , זאת במטרה להראות כי עברם הפלילי נקי ואין מניעה כי יהיו חלק מאותו איגוד ויעסקו במקצוע הרלוונטי.

להלן, המקרים בהם יימסר המידע בדבר מרשם פלילי לצד ג':

1. בעת הגשת בקשה לאמץ ילד מחו"ל
2. בעת בקשה להעביר את המידע הנ"ל לרשות ממלכתית זרה (למשל, במסגרת בקשת הגירה לחו"ל) או העברתו לנציגות ישראלית בחו"ל.
3. לצורך חידוש רישיון או זכות מגורם המוסמך לכך על פי חוק. למשל: השתתפות במכרז ציבורי.
   לידיעתכם – העברת מידע מהמרשם הפלילי לגוף הזכאי לקבלו על פי חוק מותנית בהסכמתכם, המידע שמועבר מוגבל אך ורק למידע שהגוף הנ"ל רשאי לקבל על פי חוק.

ההליך הפלילי (בעבירות פליליות ובעבירות תעבורה) מסתיים, בדר"כ בגזר דין. נאשם יכול להגיש ערעור על גזר הדין או פסק הדין שניתן ע"י הערכאה הראשונה שדנה בתיקו. במקרים מסוימים ניתן גם להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון .

כאשר מוצו אפשרויות הערעור נתונה לאותו אדם האפשרות להגיש בקשה שמטרתה מחיקת רישום פלילי המכונה חנינה, בקשת חנינה תוגש לנשיא המדינה.סמכותו של נשיא המדינה לטפל בבקשת חנינה הינה מכוח חוק יסוד: נשיא המדינה בצירוף חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים.

להלן, שישה תחומים במסגרתם לנשיא המדינה סמכות לחון אדם:

• קיצור עונש מאסר שהוטל על אדם.
• קיצור תקופת פסילת רישיון נהיגה.
• הקטנת קנסות שהוטלו על אדם בהליך פלילי.
• הקטנת קנסות תעבורה שהוטלו.
• קציבת מאסר עולם – קביעת אורכו של המאסר.
• קיצור תקופת התיישנות / מחיקה של רישום פלילי.

קיימת חשיבות רבה לפעול למחיקת רישום פלילי וכן ביטול רישומם של תיקים סגורים מהמרשם הפלילי. מחיקת רישום פלילי מהמרשם מתבצעת באופן אוטומטי בחלוף תקופת התיישנות + מחיקה (זמן מינימאלי התלוי בעונש שהוטל – הינו 17 שנים). יחד עם זאת, ניתן לקצר מועדים אלו באמצעות הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה. רישומם של תיקים סגורים ותיקי א.ת. ניתן לבטל מהמרשם על ידי הגשת בקשה לגורמים המתאימים במשטרת ישראל.