משפט תעבורה עשוי להיות חלק אינטגרלי מהחיים. כאשר נהג מוזמן לבית משפט לתעבורה , הדיון מתנהל, מן הסתם, אך ורק בעניין עבירה תעבורתית. כל נהג, יכול למצוא את עצמו בבית משפט לתעבורה, זאת בין אם ביצע את העבירה לבין אם לא ביצע העבירה לטענתו. חשוב שכולם ידעו את זכויותיהם וידעו כיצד מתנהל משפט תעבורה.
איך זה מתחיל?
כל משפטי התעבורה מתנהלים על פי סדר הדין הפלילי. המשפט מתחיל עם הגשת כתב אישום שהוא למעשה דו"ח התנועה שקיבל הנהג הנאשם בעת ביצוע עבירה תעבורתית. במידה ומדובר בעבירה הנקראת ברירת קנס ( כלומר, אין חובת דיון בבית המשפט על פי פקודת התעבורה והחוק מסתפק בקנס בלבד בגין בצוע אותה עבירה) , יש לשלם את הדו"ח בדואר אלא אם הנהג סבור שהוא אינו אשם והוא מעוניין להישפט תוך הצגת טיעוניו לחפותו. את הבקשה להישפט יש להגיש בכתב בהתאם להוראות המפורטות בגב הדו"ח.
מה צריך להכיל כתב האישום בעבירת תעבורה?
בכל כתב אישום חייבים להופיע, בין היתר, פרטיו האישיים של הנאשם כולל תעודת זהות, עובדות התומכות בביצוע העבירה,מקום בצוע העבירה , סעיף החוק הרלוונטי לפיו מואשם הנהג פלוס מספר הנקודות הניתנות בגין העברה הספציפית.
משפט תעבורה
במועד הדיון שנקבע לנהג עליו להתייצב בבית הדין לתעבורה. השופט יתחיל את הדיון מנושאים פורמליים העוסקים בדו"ח. על הנהג להשיב "מודה" או "כופר". בשלב זה, אף אם הנאשם/נהג כופר בבצוע העבירה, התביעה והנהג לא רשאים להציג ראיות ואין מקום להטריח עדים מטעם הנאשם. גם השוטר שרשם את הדו"ח בזמן ביצוע העבירה לא יתייצב לדיון. במידה והנהג מודה באשמה עובר המשפט לשלב הבא: טיעונים לעונש. כל צד יציג את טיעוניו והשופט יקבע את העונש הראוי לדעתו .
דיון הוכחות
במידה והנהג אשר הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירת תנועה ואשר בגינה חויב להתייצב בבית הדין לתעבורה, לא הודה בעבירה במהלך הדיון הראשון, יקבע בית המשפט מועד דיון אחר – המכונה הוכחות אשר אליו יזומנו עדים. במהלך דיון ההוכחות התביעה מעידה ראשונה את עדיה כנגד הנאשם , שלב זה נקרא פרשת תביעה. הנאשם או עורך דינו (במידה ומיוצג) יכולים לחקור את העדים בהתאם לצורך. לאחר מכן נותן בית המשפט אפשרות לעדי ההגנה להציג את גרסתם לאירוע. בסיום עדויות שני הצדדים, התביעה מציגה את סיכומיה ולאחר מכן ההגנה מציגה את סיכומיה . בשלב הבא בית המשפט יכריע את דינו של הנאשם, כלומר, יקבע אם הוא ביצע את העבירה אם לאו. במידה והנאשם יימצא זכאי, השופט יציין זאת כבר בתחילת פסק הדין.
במידה והנאשם יימצא אשם הרי שבית המשפט יגזור את דינו לאחר שמיעת טיעונים לעונש הן מצד התביעה והן מצד ההגנה כפי שצוין לעיל.
הגשת ערעור
במידה ובית המשפט ירשיע את הנאשם ובהתאם יגזור את דינו, רשאי הנאשם להגיש ערעור על פסק הדין (כלומר גם על עצם הקביעה כי ביצע את העבירה וגם על העונש שהוטל עליו) ולחילופין באפשרות הנאשם להגיש ערעור רק על גזר הדין אם לדעתו הוטל עליו עונש חמור מידי.
את הערעור יש להגיש לבית המשפט המחוזי וזאת בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין.
אם רישיון הנהיגה נפסל, מתי על הנהג להפקידו?
כאשר גזר הדין כולל פסילת רישיונו של הנאשם, עליו להפקיד את הרישיון במזכירות בית המשפט לתעבורה במועד שנקבע בגזר הדין. אם הנאשם לא יפקיד את רישיונו במועד שנקבע, מרוץ תקופת הפסילה יחול עם הפקדת רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט .
חשוב להבין כי אי הפקדת רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט במועד שקבע בית המשפט לתעבורה, אין משמעו כי הנהג רשאי לנהוג ההיפך הוא הנכון. במידה ושוטר יעוצרו בכביש, יוגש נגד הנהג כתב אישום על נהיגה בזמן פסילה שהיא עבירת תעבורה חמורה ביותר!!!
כלומר , מדובר בתקופת פסילה מצטברת שמתחילה מיום ההפקדה שנקבע ע"י בית המשפט ועד יום ההפקדה בפועל במזכירות בית המשפט ובנוסף מיום ההפקדה ועד סוף התקופה שנקבעה ע"י בית המשפט במסגרת עונש פסילת רישיון הנהיגה.
דאגו לקבל ממזכירות בית המשפט אישור על הפקדת רישיון הנהיגה!!!
תקופת פסילה מעל 12 חודשים תחייב את הנהג לעבור מבחן עיוני ומעשי בטרם יוכל לקבל מחדש את רישיון הנהיגה.