להלן, מספר דוגמאות מפסיקת בתי המשפט השונים בעניין עתירות שהוגשו לאחר שוועדת הערר של משרד הפנים סירבה לתת רישיון נשק או לחדשו.
1. חידוש רישיון נשק – בקשה לקבלת רישיון נשק ועמידה בתבחיני משרד הפנים
כנגד מתנדב במשמר האזרחי, הוגשו מספר תלונות ע"י אשתו בגין אלימות במשפחה.
בגין התלונות, נלקח ממנו נשקו. בהמשך, התיקים נסגרו מחוסר אשמה וכשפנה לפקיד הרישוי להשיב לו את רישיון הנשק, נתקל בסירוב משום שלדעת פקיד הרישוי מדובר בבקשה חדשה לקבלת רישיון נשק . ובשל כך אינו עומד בתבחינים של משרד הפנים לקבלת רישיון נשק.
בית המשפט קבע כי : "יש לקבל את גרסת העותר שהוא המשיך להתנדב במשמר האזרחי ושהוא עשה את כל הדרוש מבחינת המטווחים והטפסים הדרושים לצורך החזקת רישיון הנשק עד תפיסתו ב-2001, ואת כל הדרוש כדי לקבל חזרה את רישיון הנשק לאחר ביטול התיקים הפליליים כנגדו. העובדה שהקריטריונים לגבי קבלת רישיון נשק למתנדבי המשמר האזרחי עומדים להשתנות, לא צריכה לעמוד לרועץ לעותר, שיש להחיל לגביו את הקריטריונים הקודמים, בהתחשב בכך שלאחר שנסגרו התיקים הפליליים מחוסר אשמה, יש לחזור למצב שהיה בו העותר לפני לקיחת רישיון הנשק ממנו".
2. חומר מודיעיני חסוי שמנע רישיון נשק
ועדת הערר של משרד הפנים, החליטה לאור המלצת המשטרה, שלא להיענות לבקשת העותר לקבל
רישיון נשק. מהטעם שקיים חומר חסוי – שלא ניתן לפרטו.
בית המשפט קבע כדלקמן: " יש לזכור כי ועדת הערר היא לא חותמת גומי של המשטרה ועל ועדת הערר כגורם מחליט, להפעיל שיקול דעת עצמאי ובין היתר, להתמודד עם טענות העותר ולבחון את כל השיקולים הרלבנטיים הנחוצים לצורך ההכרעה בערר.
במקרה דנן, גם פקיד הרישוי וגם ועדת הערר לא נתנו דעתם לכל השיקולים הרלוונטיים הנדרשים לצורך ההכרעה, מלבד הסתמכותם האוטומטית והבלעדית על המלצת המשטרה ולפיכך החלטת ועדת הערר איננה עומדת במתחם הסבירות. "
3. אי חידוש רישיון נשק
בנושא זה, של אי חידוש רישיון נשק, להבדיל ממתן רישיון נשק חדש ,בית המשפט הגבוה לצדק קבע כדלקמן:
"אין דינו של אי-מתן רישיון מלכתחילה כדינו של אי-חידוש רישיון או ביטול רישיון. באותו עניין, החזיק העותר רישיון לנשיאת נשק שחודש מדי שנה במשך מספר שנים. באחת השנים, חודש רישיונו של שללם שוב, אולם זמן קצר לאחר מכן הודיע לו פקיד הרישוי על ביטול הרישיון, מהטעם שהוא הורשע במספר עבירות בשנים שקדמו לבקשת החידוש האחרונה, אשר פקיד הרישוי לא היה מודע אליהן בעבר. בית המשפט העליון קבע כי מאחר שביטולו של רישיון מהווה פגיעה חמורה בזכות קנויה של האזרח, להבדיל מהמקרה של אי-מתן רישיון מלכתחילה, יש להורות עליו במקרים חריגים בלבד, כאשר:
"אם נתגלו נסיבות חדשות המצדיקות ביטול הרישיון במשך תקופת תוקפו מן הראוי לבטלו. אך, לא יהיה זה מן הראוי לבטל רישיון על יסוד נימוקים שהיו לפני הרשות או שצריכים היו להיות לפני הרשות בזמן שניתן הרישיון בתחילתו והרשות לא ראתה בהם עילה למניעת הרישיון. מובן שהדברים אמורים כשאין המשך תוקפו של הרישיון כרוך בסיכון לציבור".
לקבלת ייעוץ צרו עמנו קשר !
טלפון סניף חיפה : 04-6082252
טלפון נייד עו"ד דנה שביט סניף תל אביב: 052-6498282