חקירת קטין – זכויותיו של קטין במסגרת חקירה פלילית
במאמר זה נבדוק מהן זכויותיו של הקטין במסגרת חקירתו הפלילית, אילו חובות חלות על השוטר בטרם יחקור את הקטין החשוד בביצוע עבירה פלילית ומתי ייעצר הקטין במסגרת חקירה פלילית כאמור.
חוק הנוער (שפיטה,ענישה ודרכי טיפול), תשל"א 1971
כפי שציינו במאמרים קודמים, בחודש יולי 2009 נכנס לתוקף התיקון האחרון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971 (להלן: "חוק הנוער"). במסגרת התיקון הנ"ל, צורפו לחוק הנוער הקיים הוראות ביחס למעצרו ולחקירתו של קטין, הוראות שלא קיבלו עד כה ביטוי בחוק (רובן כבר בוצעו הלכה למעשה במסגרת כללים והנחיות של משטרת ישראל, אך במסגרת התיקון לחוק קיבלו ביטוי ממשי).
הודעה לקטין חשוד על זכויותיו
בטרם חקירתו בין יתר הוראות החוק החדשות, ניתן להבחין גם בסעיף 9 ט' לחוק הנוער, אשר מתייחס באופן מפורש לזכויותיו של הקטין וחובתו של השוטר החוקר להודיע לקטין על זכויותיו אלו בטרם חקירתו. החוק קובע כי לפני חקירתו של הקטין החשוד באזהרה, על החוקר להודיע לקטין, "בלשון המובנת לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו" , על זכויותיו . על פי הוראות הסעיף, לא די בהודעה כללית על זכויותיו. על החוקר להסביר לקטין, בהתאם לגילו ובגרותו של הקטין החשוד על זכויותיו על פי כל דין וכן להוסיף על כך זכויות נוספות בהתאם למצוין בחוק הנוער.
בנוסף לזכויות על פי כל דין, לקטין חשוד, ישנן זכויות:
- לקטין הזכות להיוועץ בעורך דין ביחידות ולהיות מיוצג על ידי סנגור (עו"ד פלילי).
ישנה חשיבות ראשונה במעלה לקטין להיות מיוצג כבר במסגרת חקירתו הפלילית על ידי עורך דין פלילי, שזהו תחום התמחותו.
הקטין, שזו התמודדותו הראשונה מול גורמי אכיפת החוק, אינו מודע לתרגילי החקירה השונים ועשוי, כשהוא עומד אל מול החוקר למסור מידע שיגרום לו בהמשך לנזק חמור ביותר להגנתו.
עו"ד פלילי בעל ניסיון בתחום הנוער, יוכל להקנות לקטין החשוד כלים שונים לשם התמודדות עם חקירתו הפלילית. היוועצות עם אותו עו"ד פלילי בטרם החקירה אף תקנה לקטין ולהוריו את הביטחון הנדרש בכדי להתמודד לא רק עם החקירה עצמה אלא גם עם ההליך הפלילי אליו נקלע הקטין. - בנוסף לחובתו של חוקר המשטרה להודיע לקטין על זכותו להיוועץ עם עורך דין פלילי, חלה על החוקר החובה להודיע ולהסביר לקטין על זכותו כי הורהו או קרוב אחר יהיו נוכחים במהלך חקירתו (למעט כשחלים חריגים המצוינים בסעיף 9 ח' לחוק הנוער).
מעצר קטין כאמצעי אחרון
חידוש נוסף במסגרת חוק הנוער הינו סעיף 10א לחוק, אשר קובע מפורשות בהוראת סעיף חוק, כי אין לעצור קטין אלא כאופציה אחרונה ורק כאשר לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו פחותה.
הכוונה הינה, כי מקום בו ניתן לקיים החקירה ללא הפרעה או שיבוש כשהקטין משוחרר, הגם בתנאים שונים (הרחקה, מעצר בית – מלא או חלקי – איסור קשר וכדומה), לא ייעצר הקטין.
סעיף זה גם קובע כי גם מקום שבו יש צורך לעצור הקטין, הדבר יהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה.
סעיף החוק אף קובע כי בטרם קבלת ההחלטה על המעצר על גורמי החקירה להביא בחשבון את גילו של הקטין שמעצרו מתבקש ומה תהא השפעת המעצר על שלומו הגופני של הקטין ועל המשך התפתחותו התקין.
לעיתים, למרות שהדבר קיבל עתה ביטוי לכך בחוק, נוטים גורמי החקירה להמשיך ולנהוג כבעבר, ולמהר לעצור קטין, למרות שאין בכך צורך. לכן, קיימת חשיבות רבה לייצוגו של הקטין על ידי עו"ד פלילי במסגרת בקשת היחידה החוקרת להארכת מעצרו, זאת לשם קיצור תקופת המעצר ו/או שחרורו של הקטין.
האם כשקטין חשוד נעצר ונחקר, ישנה חובה ליידע את סנגורו (עו"ד פלילי)?
בנוסף לאמור לעיל, על השוטר החוקר חלה חובה, כאשר הקטין החשוד הינו גם עצור, להודיע לסנגורו של הקטין על חקירתו .