"האם עם האקדח" – קוי הגנה אפשריים
לפני שבוע, התוודענו למקרה החמור שהתרחש בבית הספר "תדהר" ביקנעם בו אם של אחת התלמידות נכנסה לבית הספר חמושה באקדח, פרצה לכיתה בזמן הלימודים ואיימה על שתי תלמידות בכיתה בדרישה שתפסקנה להקניט את בתה הקטנה. בהמשך האירוע, היא תקפה את השתיים ופצעה אותן קל.
האם נעצרה על ידי המשטרה במהרה ונשלחה לבדיקה פסיכיאטרית שאמורה להעריך את מצבה הנפשי. בהמשך, בית משפט השלום בנצרת החליט להאריך את מעצרה ב-8 ימים. למרות שמהאקדח לא נורתה ירייה והילדות הנתקפות נפגעו בצורה קלה, אין להקל ראש באירוע יוצא דופן זה.
נפנוף נשק בבית ספר לאור היום ופגיעה בקטינים, הוא משהו שקשה לקבל בשלוות נפש. אין ספק שגורמים אלה יילקחו בחשבון בדיון המשפטי, יחד עם זאת, ה"אם המנפנפת" תוכל "לצאת בזול", במידה ופרקליטיה יתכננו נכון את קו ההגנה. הנה מספר סעיפים בקו ההגנה שיש לתת עליהם את הדעת:
1. מצבה הנפשי
תחילה יש לבחון את כשירות האם לעמוד לדין ו/או האם המעשים החמורים בוצעו על רקע מחלה נפשית ובשעת ביצועם לא יכלה להבין את אשר עשתה או את הפסול במעשיה או להימנע מעשיית המעשים.
בהתחשב בעובדה שהאם מטופלת פסיכיאטרית יש לבקש מבית המשפט להפנותה להסתכלות פסיכיאטרית לבדיקת מצבה הנפשי.
במידה וחוו"ד הפסיכיאטרית תקבע שאין היא כשירה לעמוד לדין, יופסקו ההליכים המשפטיים נגדה ותקבע דרך הטיפול בה, או ע"י אשפוז כפוי בבית חולים פסיכיאטרי או ע"י טיפול מרפאתי כפוי. דבר זה מצריך צו של בית המשפט.
אם האם תמצא כשירה לעמוד לדין ולהבין את מעשיה הרי שיהיה צורך לבדוק את חומר החקירה נגדה ואת האישומים שייוחסו לה בכתב האישום ע"י הפרקליטות ובהתאם לפעול להסדר טיעון שייקח בחשבון את מצבה הנפשי ויתר הנסיבות הרלוונטיות למקרה זה.
2. המניע
האם קיבלה טלפון מבתה במסגרתו נאמר לה כי הבת הותקפה והוקנטה ע"י הבנות מכיתתה. בהתחשב בעובדה כי אין מדובר במיידיות, בהימצאות האם במחיצת הבת בעת התקיפה, כלומר האם הגיעה לבית הספר לאחר התקיפה, ובכך שלא נשקפה סכנה מיידית לבתה, הרי שהיא לא תוכל לטעון טענות הגנה כגון הגנה עצמית (הגנה עצמית אינה רק ביחס לגוף התוקף המואשם אלא גם ביחס לזולת) או הגנת הכורח.
3. חומרת הפגיעה
הבנות שהותקפו ע"י האם סבלו משטפי דם וחבלות חיצוניות נוספות, כלומר מדובר בתקיפה חמורה שנזק גופני בצידה. הדבר יחמיר את עונשה ביום גזר הדין.
4. העונש
עונש הנו נגזרת , בין היתר, של סעיפי האישום. אם הפרקליטות תייחס לאם עבירה של נשיאת נשק שלא כדין, הרי שהעונש רק בגין עבירה זו עפ"י החוק הנו עד 10 שנות מאסר. למיותר לציין שעבירה זו מחייבת הגשת כתב האישום לבית משפט מחוזי (ולא לשלום).
ניתן לייחס לה עבירה זו שכן ככל הנראה אין לאם רישיון לנשק, מדובר בנשק של האב!!! אם תיוחס לה עבירה של החזקת נשק שלא כדין הרי שהעונש עפ"י החוק קל יותר ומגיע ל-7 שנות מאסר וניתן להגיש לבית משפט השלום. ביחס לתקיפה, הרי שתיוחס לה עבירה של תקיפת קטין וגרימת חבלה של ממש, סעיף 368ב(א), העונש הנו עד 5 שנות מאסר.
העונש הצפוי לאם הנו של מאסר בפועל, רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ניתן יהיה להימנע מכך.
5. סוגי התקיפה
סעיף 380 לחוק העונשין מדבר על תקיפה הגורמת חבלה של ממש, העונש הנו עד 3 שנות מאסר. הפרקליטות לא תייחס עבירה זו שכן העונש קל יותר וכן בשל העובדה שהתקיפה הייתה כלפי קטינות, קרי אלמנט מחמיר.
האם לא תואשם בעבירה לפי סעיף 335(א)(1), חבלה בנסיבות מחמירות שכן הסעיף מחייב פגיעה בגוף ברמה של חבלה חמורה, עפ"י החוק חבלה חמורה הינה חבלה מסוכנת או הפוגעת או העלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים.
6. האב
אם האב אבטח את נשקו כפי שהחוק מחייבו והאם הגיעה בדרכים שונות שגברו על אבטחת הנשק , הרי שלא צפויים הליכים משפטיים נגד האב .אם האב לא אבטח נשקו כמחויב עפ"י החוק, הרי שאף הוא צפוי לעמוד לדין בגין הזנחת השמירה על כלי ירייה , סעיף 339(א) לחוק העונשין, העונש בגינו הנו עד – שנת מאסר וכמובן שרישיונו יישלל .
